לטבלת מעקב לחץ דם באקסל או ב־Google Sheets מספיקות שש עמודות נתונים ושורה אחת לכל מדידה: תאריך, שעה, סיסטולי, דיאסטולי, דופק והערות. מדידה שהוחמצה משאירים ריקה ולא מקלידים 0, כל עמודת מספרים ממצעים ב־=AVERAGE(), או ב־=AVERAGEIFS() כשחלק מהשורות לא נספרות, ואת הסיסטולי והדיאסטולי מציגים בגרף כשני קווים.
שתי עמודות עזר, ישיבה (AM או PM) וספירה (Y או N), מפרידות בין בקרים לערבים. הנחיות האיגוד האירופי לקרדיולוגיה משנת 2024 מבקשות מהמטופלים לתעד את המדידות הביתיות, לחשב מהן ממוצע ולהציג את התוצאות לרופא/ה. לוח המדידות שלהן, שתי מדידות בכל ישיבה, בבוקר ובערב, במשך שבעה ימים מלאים, מגיע ל־28 שורות, וזה בדיוק החשבון שגיליון עושה בשבילכם.
אילו עמודות צריכות להיות בטבלת מעקב לחץ דם?
טבלת מעקב לחץ דם בגיליון אלקטרוני צריכה שורה אחת לכל מדידה ושש עמודות: תאריך, שעה, סיסטולי, דיאסטולי, דופק והערות. שתי עמודות עזר הופכות את הממוצעים לאוטומטיים: עמודת ישיבה שמסמנת כל שורה AM (בוקר) או PM (ערב), ועמודת ספירה שמסומן בה Y, כך שאפשר להוציא מדידה מהממוצע בלי למחוק אותה. הכותרות נכתבות בשורה 1, והמדידות מתחילות בשורה 2.
| תאריך (A) | שעה (B) | סיסטולי (C) | דיאסטולי (D) | דופק (E) | ישיבה (F) | ספירה (G) | הערות (H) |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2026-09-14 | 07:10 | 128 | 82 | 66 | AM | Y | לפני ארוחת הבוקר |
| 2026-09-14 | 07:12 | 124 | 80 | 64 | AM | Y | |
| 2026-09-14 | 19:40 | 131 | 84 | 71 | PM | Y | |
| 2026-09-14 | 19:42 | 127 | 81 | 69 | PM | Y | זרוע שמאל |
המדידות הן דוגמאות, לא יעדים. אם שומרים עותק ריק של הפריסה, היא הופכת לתבנית לשימוש חוזר למעקב אחרי לחץ הדם. כל מספר נכתב בתא משלו: 128/82 בתא אחד הוא טקסט, והפונקציה AVERAGE של Excel מדלגת עליו. בעמודת ההערות רושמים כל דבר שמשנה את משמעות המדידה, כמו זרוע אחרת או שרוול אחר. הנחיות ה־ESC משנת 2024 מציינות שמכשירים בני יותר מארבע שנים עלולים להיות לא מדויקים, וממליצות לבקש מדי פעם מהצוות המטפל לבדוק את המכשיר, ולכן כדאי לרשום את דגם המכשיר ומתי בערך נקנה; ראו האם מד לחץ הדם שלי מאומת.
איך בונים טבלת מעקב לחץ דם באקסל או ב־Google Sheets?
טבלת מעקב לחץ דם באקסל או ב־Google Sheets מכינים פעם אחת, לפני המדידה הראשונה: מקלידים את הכותרות, מוסיפים נוסחה שמסמנת כל שורה כבוקר או כערב, ומקצים לשונית אחת לכל שבוע מדידות, כך שכל נוסחה מכסה אותן 28 שורות, שבוע של שתי מדידות בכל בוקר ובכל ערב. מכאן והלאה, קיצורי מקלדת מזינים כל תאריך ושעה כערך קבוע.
- פותחים גיליון ריק. Google Sheets ו־Excel לאינטרנט חינמיים שניהם עם חשבון; Excel לאינטרנט שומר את הקבצים ב־OneDrive.
- מקלידים את הכותרות בתאים A1 עד H1: תאריך, שעה, סיסטולי, דיאסטולי, דופק, ישיבה, ספירה, הערות.
- מסמנים כל ישיבה. בתא F2 כותבים
=IF(B2="","",IF(HOUR(B2)<12,"AM","PM")) ומעתיקים למטה עד F29. הפונקציה HOUR מחזירה מספר שלם מ־0 עד 23, כך שכל שעה לפני הצהריים הופכת ל־AM, ושורה בלי שעה נשארת ריקה; היא קיימת גם ב־Google Sheets. מדידה של לפני השינה שנעשתה אחרי חצות תסומן AM, ואז פשוט כותבים PM מעל התא הזה. - מזינים תאריך ושעה כערכים קבועים. ב־Excel ל־Windows וב־Google Sheets, Ctrl+; מקליד את התאריך ו־Ctrl+Shift+; מקליד את השעה. ב־Excel ל־Mac, Ctrl+; מקליד את התאריך ו־Command+; את השעה, ב־Sheets על Mac משתמשים ב־Command במקום Ctrl, ו־Google מציינת מקשים שונים בחלק מהמדינות. הימנעו מ־
=TODAY() ומ־=NOW(), שמחושבות מחדש. - כותבים Y בעמודת הספירה ליד כל מדידה. בכל שבוע חדש מעתיקים את הלשונית, מוחקים את המדידות ומשאירים את הנוסחאות. מי שבוחר/ת אותיות אחרות, למשל בעברית, צריך/ה להחליף אותן גם בכל הנוסחאות.
איך מחשבים ממוצע של מדידות לחץ דם ב־Excel, כולל בוקר וערב בנפרד?
ב־Excel וב־Google Sheets משתמשים ב־AVERAGE לממוצע של כל המדידות וב־AVERAGEIFS לממוצע של חלק מהן. מתחת לעמודת הסיסטולי, =AVERAGE(C2:C29) ממצעת את כל המדידות, ואילו =AVERAGEIFS(C2:C29,$F$2:$F$29,"AM",$G$2:$G$29,"Y") ממצעת רק את מדידות הבוקר שנספרות; לממוצע הערב מחליפים את "AM" ב־"PM". ל־AVERAGEIFS יש אותם ארגומנטים באותו סדר בשתי התוכנות, כך שכל נוסחה עובדת בשתיהן.
| תא | ממוצע של | נוסחה (להעתיק גם לעמודות D ו־E) |
|---|---|---|
| C31 | כל המדידות שהוזנו | =AVERAGE(C2:C29) |
| C32 | מדידות שסומנו Y | =AVERAGEIFS(C2:C29,$G$2:$G$29,"Y") |
| C33 | מדידות בוקר שסומנו Y | =AVERAGEIFS(C2:C29,$F$2:$F$29,"AM",$G$2:$G$29,"Y") |
| C34 | מדידות ערב שסומנו Y | =AVERAGEIFS(C2:C29,$F$2:$F$29,"PM",$G$2:$G$29,"Y") |
סימני הדולר שומרים את העמודות F ו־G קבועות כשמעתיקים את הנוסחה לעמודות האחרות. עם ארבע שורות הדוגמה, C31 מציג 127.5, C33 מציג 126 ו־C34 מציג 129. שלוש מלכודות:
- אפס נספר. מדידה שהוחמצה והוקלדה כ־0 נספרת כמדידה אמיתית ומורידה את הממוצע; ראו איך מחשבים ממוצע לחץ דם.
- כשאין התאמה, מתקבלת שגיאה. הפונקציה AVERAGEIFS של Excel מחזירה #DIV/0! כשאף שורה אינה מתאימה, למשל לפני מדידת הערב הראשונה. עטיפה בצורה
=IFERROR(AVERAGEIFS(...),""), שעובדת בשתי התוכנות, מציגה תא ריק במקום השגיאה, אבל גם מסתירה טעויות כמו טווחים שאינם תואמים, ולכן כדאי להוסיף אותה רק אחרי שהנוסחה עובדת. - הטווחים חייבים להתאים. ב־Excel כל טווח ב־AVERAGEIFS חייב להיות באותו גודל ובאותה צורה, כך ש־C2:C29 מתאים ל־F2:F29, ולא ל־F2:F30.
איך מוציאים מדידה מהממוצע בלי למחוק אותה?
ב־Excel או ב־Google Sheets מוסיפים עמודת ספירה, כותבים Y ליד כל מדידה שנכנסת לממוצע ו־N ליד כל מדידה שיוצאת ממנו, ומחשבים את הממוצע ב־AVERAGEIFS עם "Y" כתנאי. השורה נשארת ביומן, והתוצאה מתעדכנת כשמשנים אות; AVERAGE רגילה הייתה ממשיכה לכלול אותה. אילו מדידות להוציא תלוי בלוח המדידות של הרופא/ה: NICE NG136 משמיטה את היום הראשון, והנחיות ה־ESC משנת 2024 משאירות אותו.
| ESC 2024 | NICE NG136 | |
|---|---|---|
| מדידות בכל ישיבה | 2, במרווח של דקה עד שתיים | 2, במרווח של דקה לפחות, בישיבה |
| ישיבות ביום | בוקר וערב, באותן שעות | פעמיים, רצוי בבוקר ובערב |
| ימים | 3 לפחות, עד 7 (כל 7 הימים אם ממוצע 3 הימים קרוב לסף) | 4 לפחות, רצוי 7 |
| היום הראשון | נכלל בממוצע עם השאר | מושמט |
| מדידות בממוצע של 7 ימים | 28 | 24 |
בגיליון שלמעלה, C32 עד C34 משתנים לפי האותיות, ואילו C31 ממשיך לחשב את הממוצע של כל המדידות. בנתונים משולבים של 2,122 אנשים, מדידות היום הראשון היו גבוהות בכ־2.8/1.4 mmHg ממדידות הימים הבאים. השמטת היום הראשון שינתה את האבחנה אצל 6% מהאנשים בלוח מדידות של שלושה ימים, אבל בלוחות ארוכים יותר ההבדל היה זניח.
איך יוצרים גרף לחץ דם ב־Excel או ב־Google Sheets?
כדי ליצור גרף לחץ דם ב־Excel או ב־Google Sheets, בוחרים את עמודת התאריך יחד עם הכותרת שלה, מחזיקים את Ctrl (או Command ב־Mac) ומוסיפים את עמודות הסיסטולי והדיאסטולי. ב־Excel בוחרים הוסף > תרשימים מומלצים ותרשים קו, לוחצים לחיצה ימנית על הציר האופקי, בוחרים עיצוב ציר ומגדירים את סוג הציר כציר טקסט, כך שכל שורה מקבלת נקודה משלה במרווחים שווים. ב־Sheets בוחרים הוספה > תרשים, ואז הגדרה > סוג תרשים.
כשבוחרים עמודת תאריכים, Excel הופך אותה לציר תאריך, שהמרווחים בו נקבעים לפי ימים, חודשים או שנים ולא לפי שורות, והגדרת ציר הטקסט מבטלת את זה. כללו בגרף את כל שורות השבוע, גם את הריקות, כדי שמדידות מאוחרות יותר יופיעו בו. ב־Google Sheets, התוויות מהעמודה הראשונה יוצרות את הציר האופקי; אם נקודות מאותו תאריך מתקבצות יחד, בחרו קודם עמודת תוויות מוקלדות, כמו 09-14 AM 1, במקום עמודת התאריך. בממשק באנגלית השמות הם Insert > Recommended Charts, Format Axis ו־Text axis ב־Excel, ו־Insert > Chart ו־Setup > Chart type ב־Sheets.
איך מונעים מ־Excel או מ־Google Sheets להחליף בין היום לחודש?
מקלידים כל תאריך בסדר שנה-חודש-יום, למשל 2026-09-14, ומעצבים את עמודת התאריך כך שתציג אותו באותה צורה. Excel מפרש הקלדה כמו 2/2 לפי ההגדרות האזוריות של המחשב, ו־Google Sheets לפי הגדרת האזור (locale) של כל קובץ, כך ש־03/09 יכול להיות 3 בספטמבר במחשב אחד ו־9 במרץ במחשב אחר. הפורמט שנה-חודש-יום אינו דו־משמעי.
- ב־Excel: בוחרים את עמודה A, לוחצים Ctrl+1 (Command+1 ב־Mac) כדי לפתוח את עיצוב תאים, בוחרים מותאם אישית ומקלידים yyyy-mm-dd. תבניות תאריך מובנות שמסומנות בכוכבית משתנות לפי ההגדרות האזוריות של המערכת; קוד מותאם אישית עוקף את זה.
- ב־Google Sheets: מגדירים את האזור (locale) תחת קובץ > הגדרות ולוחצים שמירת הגדרות, ואז מחילים על עמודה A את עיצוב > מספר > תאריך ושעה בהתאמה אישית.
האם טבלה בגיליון עדיפה על יומן נייר או על אפליקציה?
לא מצאנו ניסוי שהשווה בין גיליונות אלקטרוניים, אפליקציות ויומני נייר; היומן השימושי ביותר הוא זה שממלאים בכל יום ומביאים לשיחה עם הרופא/ה. החוזקה של גיליון אלקטרוני היא החשבון: כשהנוסחאות נכונות, הוא מחשב ממוצעים ומפריד בין בקרים לערבים בלי טעויות. אבל כמו בנייר, כל מספר עדיין מועתק ביד.
במחקר קטן משנת 1998, 30 מטופלים ניהלו יומני נייר בזמן שהמכשירים שלהם שמרו את המדידות בלי ידיעתם. בממוצע, ביומנים חסרו 36% מהמדידות, נוספו 9% מדידות שהמכשיר לא שמר, והערך שנרשם תאם בדיוק את הערך השמור ב־76% מהמקרים. ניתוח משנת 2017 של נתונים מ־25 ניסויים מצא שניטור עצמי לבדו לא היה קשור ללחץ דם נמוך יותר אחרי 12 חודשים; בשילוב עם תמיכה, כמו התאמת תרופות מתוכננת, הדרכה או ייעוץ, הוא כן היה קשור.
למי שמעדיפ/ה עט ונייר, ביומן לחץ הדם להדפסה פורמט התאריך מודפס בכותרת. היומן של Monitor2Log חינמי להקלדת מדידות, לגרף, להיסטוריה ולייצוא ל־Excel של שורה אחת לכל מדידה, ודוח ההדפסה שלו מוסיף ממוצעים ואת הערכים הגבוהים והנמוכים ביותר. חותמות הזמן בקובץ המיוצא נמצאות בעמודת UTC אחת, מהחדשה לישנה, ולכן צריך להמיר אותן לשעון המקומי לפני שמשתמשים בנוסחת הישיבה. היומן יכול גם לקרוא צילום של מסך מד לחץ דם או של דף ממחברת לחץ דם בכתב יד (שלוש יחידות סריקה חינם בחודש, דף מחברת צורך שתיים, ומעבר לזה תוכנית בתשלום), והוא מציג כל שורה לבדיקה לפני השמירה, כי סריקה עלולה לקרוא ספרות לא נכון. להכנת המדידות לפגישה, ראו מה להביא לפגישה בנושא לחץ דם.
מקורות
- האיגוד האירופי לקרדיולוגיה, 2024, הנחיות לטיפול בלחץ דם מוגבר וביתר לחץ דם, סעיף 5.2.3 ואיור 4 על מדידה ביתית.
- NICE, 2019 (עודכנה לאחרונה ב־2026), הנחיה NG136 ליתר לחץ דם במבוגרים, המלצות 1.2.7 ו־1.2.8.
- Microsoft Support והעזרה של Google Docs Editors, 2026, הפונקציה AVERAGEIFS ב־Excel וב־Google Sheets, יחד עם דפי הפונקציות, הגרפים והתאריכים שמקושרים למעלה.
- Journal of Hypertension, 2022, Kyriakoulis ועמיתיו, לוחות מדידה ביתיים אופטימליים ומינימליים מתוך נתוני 2,122 משתתפים.
- American Journal of Hypertension, 1998, Mengden ועמיתיו, עד כמה מדויק הדיווח של מטופלים על מדידות עצמיות ביומנים.
- PLoS Medicine, 2017, Tucker ועמיתיו, ניטור עצמי של לחץ דם: מטא־אנליזה של נתוני מטופלים בודדים מ־25 ניסויים.
מידע כללי בלבד, לא ייעוץ רפואי. אילו מדידות לבצע, אילו מהן לספור ומה המשמעות של הממוצעים הן החלטות של הרופא/ה שמטפל/ת בכם.